פזילה (Strabismus) היא מצב שבו עין אחת מביטה ישר בעוד השנייה סוטה פנימה, החוצה, למעלה או למטה. הסטייה יכולה להיות קבועה, או להופיע רק לפרקים - למשל בעייפות או בזמן ריכוז על משהו קרוב.
פזילה היא לא רק עניין קוסמטי. כשהעיניים אינן מיושרות, המוח מקבל שתי תמונות שונות, ולעיתים "מכבה" את התמונה מהעין הסוטה כדי למנוע כפל ראייה. זה עלול להוביל לעין עצלה - ירידה בראייה בעין שאינה בשימוש - ולכן אבחון וטיפול מוקדם חשובים כל כך.
מופיעה כבר בחודשי החיים הראשונים, לרוב בזווית גדולה וקבועה. תיקון במשקפיים לא יפתור אותה, והטיפול העיקרי הוא ניתוחי.
העין סוטה כלפי האף. יש לה כמה תת-סוגים - מולדת, כזו שקשורה לרוחק ראייה, וכזו שמופיעה בפתאומיות - וכל אחד מהם מטופל אחרת.
העין סוטה כלפי הרקה. לעיתים קרובות בולטת יותר בעייפות, במחלה, או בהבטה למרחק - ולכן הורים מתארים אותה כ"באה והולכת".
מופיעה בגיל מאוחר יותר - לעיתים בעקבות מאמץ ראייה, מספר משקפיים שלא תוקן, או סיבות נוספות שדורשות בירור.
במקרים רבים הפזילה נובעת מבעיית ראייה שלא תוקנה, ומשקפיים מתאימים לבדם משפרים משמעותית את היישור.
כיסוי (פאץ') של העין החזקה, כדי לעודד את המוח להשתמש בעין החלשה ולחזק אותה.
כשמשקפיים וטיפול שמרני אינם מספיקים ליישור, או כשמדובר בפזילה משמעותית מלכתחילה. מבוצע בהרדמה כללית, ברוב המקרים כניתוח יום.
בשבועות הראשונים לחיים יש אצל תינוקות רבים נטייה קלה וחולפת של העיניים לנוע פנימה, בזמן שהשליטה בתנועות העין עדיין מתפתחת. עד גיל 3-4 חודשים זה יכול לחלוף מעצמו.
אחרי הגיל הזה - פזילה שנמשכת, או פזילה חדשה שמופיעה, לא נעלמת מעצמה. וההמתנה אינה ניטרלית: מערכת הראייה של הילד נמצאת בשלב התפתחות קריטי, וכל חודש שעובר מצמצם את אפשרויות הטיפול.
שתי אפשרויות, ושתיהן שכיחות.
הראשונה - פזילה מתחלפת, שבאמת מופיעה ונעלמת: בולטת יותר בעייפות, במחלה, או בזמן ריכוז על משהו קרוב. זו פזילה אמיתית לכל דבר, וההופעה לסירוגין אינה סימן שהיא קלה יותר.
השנייה - פזילה מדומה: אצל תינוקות עם גשר אף רחב וקפלי עור בפינת העין, העיניים נראות פוזלות כשהן מיושרות לגמרי. זה שכיח מאוד, וזה חולף עם גדילת הפנים. בבדיקה מבדילים בין השתיים תוך שניות, על ידי בחינת החזר האור מהאישונים - אבל אי אפשר להכריע בזה מתמונה בלבד.
הוא לא יתלונן - וזה בדיוק מה שמטעה. ילד עם פזילה לא מכיר מציאות אחרת, ואין לו במה להשוות.
מה שקורה מתחת לפני השטח: המוח מקבל שתי תמונות שאינן מתלכדות, ולעיתים "מכבה" את התמונה מהעין הסוטה כדי למנוע כפל ראייה. העין הזו נחלשת בהדרגה - וזו עין עצלה. בנוסף נפגעת ראיית העומק, שנבנית רק כששתי העיניים עובדות יחד.
כלומר הטיפול הוא בראייה עצמה, לא במראה.
הסוג והסיבה קובעים, לא חומרת המראה. שלושה מצבים עיקריים:
פזילה מולדת - ניתוח. משקפיים אינם מתקנים אותה.
פזילה שנובעת מרוחק ראייה - משקפיים מתאימים מסירים את המאמץ שגורם לסטייה, ולעיתים מיישרים את העיניים לגמרי.
פזילה שהמשקפיים מתקנים רק חלק ממנה - המשקפיים מתקנים את החלק שקשור למספר, והניתוח מתקן את שארית הפזילה. המשקפיים נשארים גם אחרי הניתוח.
אם יש גם עין עצלה, מטפלים בה במקביל או לפני - לעיתים היא משתפרת מהמשקפיים לבדם.
מגיל הינקות. אין צורך שהילד יכיר אותיות, ידבר, או ישתף פעולה מילולית - יש שיטות בדיקה מותאמות לכל גיל, כולל לתינוקות בני חודשים.
הבדיקה כוללת הערכת יישור העיניים, חדות ראייה מותאמת לגיל, ולרוב גם טיפות להרחבת אישונים - שמאפשרות למדוד את מספר המשקפיים האמיתי ולבדוק את קרקעית העין. היא אינה כואבת, אבל היא לוקחת זמן וסבלנות עם ילדים קטנים, וזה בסדר גמור.
